מי משקר בראיון עבודה?

הידעת, שהאדם הממוצע משקר בין פעם לפעמיים ביום? זאת ועוד, במחקרם של פלדמן ושות' (2002),  נמצא כי כאשר אנשים ניסו לצייר עצמם כחביבים או מוכשרים, הם סיפרו בממוצע 1.75 שקרים במהלך עשר דקות. Weiss, B., & Feldman, R. S. (2006)

תהליך ראיון העבודה הינו תהליך בעל סיכון גם למראיין וגם למרואיין. מצידו של המראיין, ההחלטה על בחירת האדם המתאים לתפקיד תשפיע לא רק על הפונקציה של עשיית התפקיד, אלא גם השפעה רחבה על החברה עצמה - הרחבת האינטלקט הארגוני, הפרודוקטיביות, מיתוג החברה בעיני מועמדים פוטנציאלים והאקלים החברתי. 

מצידו של המועמד, ראיון עבודה מוצלח ישפיע על הרגשת היציבות וההערכה העצמית ויעלה את רמת השגשוג החומרי והביטחון הכלכלי. בהתחשב בכך שראיון העבודה הוא השלב הכמעט מכריע בשאלה, האם לקבל מועמד לעבודה, זה לא מפתיע שתשומת לב רבה ניתנת לתהליך הראיון.

טקטיקת ניהול רושם מוגדרת באופן כללי כניסיונותיו של אדם להציב עצמו באור חיובי , כאשר בראיונות עבודה זהו הניסיון של המועמד להציג עצמו כבעל יכולת, חביב, ובעל פוטנציאל גבוה. השימוש בטכניקות ניהול רושם מוכח כעובד- כך במחקרם של קאקמר וקרלסון (1999), נמצא כי מועמדים שהשתמשו בטכניקות ניהול רושם, היו האהובים ביותר על ידי המראיינים, ונתפשו כמתאימים יותר לתפקיד, ללא קשר לכישוריהם. Weiss, B., & Feldman, R. S. (2006).

סוגי הטקטיקות לניהול רושם:
1. זכאות או "מגיע לי"- לקיחת קרדיט על תוצאות של המועמד מהעבר.
2. התמרה- הצהרות שכנוע כי המועמד בעל תכונות ראויות לציון ואף נשגבות.
3. קידום עצמי- שידור היכולות, הכישורים והידע של המועמד. 

רגע.. זה נשמע כמו טקטיקות בהן כולנו משתמשים בהן, לא? 

ובכן, ההבדל הוא במידע עליו אנו מתבססים. ברוב המקרים, הרושם שהמועמדים מנסים ליצור מבוסס על מידע אותנטי ומדויק המושג ע"י המועמד מראש, ובעצם השימוש בטקטיקות הינו כלי המאפשר לעצב את הרושם הראשוני ולהעבירו למראיין בצורה יותר שיווקית ונעימה. אולם, אנשים יכולים גם לבנות את מסגרת הרושם הראשוני בהתבסס על מידע שגוי ואף שקרי, ומכאן ליצור רושם ראשוני מטעה.

בסקר שנעשה נמצא כי 44% מקורות החיים המוגשות למשרה, יכילו ייצוג שגוי לגבי עבודה מהעבר. Weiss, B., & Feldman, R. S. (2006).

מה הבעיה ברושם שגוי? הרי הרבה אנשים מעגלים פינות פה ושם.. 

מלבד הסיבות האתיות והמורליות, מרמה בראיון אולי תשפיע על דעת המראיין, אולם הפערים יכולים להתגלות בכניסה לתפקיד. ומכאן לא רק שנבחר המועמד הפחות מתאים לתפקיד ולארגון, אלא, שתהליך האותנטיות של הראיון עצמו נפגע ומשפיע על הבחירות הבאות של אותו מראיין או מנהל.

מצידו השני של המטבע, המטרה המובילה של מועמדים המגיעים לראיון עבודה, הינה להשיג את העבודה. אולם לא תמיד הכישורים, הידע, והיכולות של אותו מועמד מתאימות לתפקיד המוצע. יהיו מועמדים שיבחרו באסטרטגיית של שקר או רמייה על מנת להוות את אותו "מועמד מושלם" ולקבל את התפקיד בכל מחיר.

מחקרם של ווייס ופלדמן (2006) יצא ובדק את שאלת הרמייה בראיונות עבודה. לצורך המחקר, נבדקו 59 אנשים שחשבו כי הגיעו לראיון עבודה. בחצי מהמקרים אופי העבודה דרש כישורים טכניים ובחציו השני דרש יכולות בינאישיות. הנבדקים נשאלו עשר שאלות סטנדרטיות ובסופן סופר להם על הניסוי. הנבדקים הביטו בסרטון שצילם את הראיון שלהם והעידו מתי אמירותיהם היו מדויקות ואותנטיות ומתי השתמשו במידע פחות מדויק. 

במחקר נמצא כי 81% מהמשתתפים העידו כי סיפרו במהלך הראיון לפחות שקר אחד. בממוצע כל משתתף סיפר 2.19 שקרים במהלך הראיון. עוד נמצא כי אנשים שהתמיינו לעבודה הטכנית ניסו להרשים את המראיין בידע הטכני שלהם , והמועמדים שהתמיינו לעבודה הבין-אישית ניסו להרשים בידע בין-אישי. אולם, מועמדים שיקרו יותר על ידע טכני שחסר להם מאשר על יכולות בין-אישיות.

ואיך האישיות קשורה ? עוד ממצא מרתק שנמצא במחקר, היה כי אנשים מוחצנים נטו להשתמש יותר בטקטיקות של קידום עצמי, כאשר רוב המידע עליו התבססו היה כוזב. זאת בהמשך למחקרם של כריסטוף - בראון ושות' (2002) שמצא כי אנשים מוחצנים/ אקסטרוברטיים ייטו להשתמש בטכניקות של קידום עצמי עקב יכולתם לדבר ולהתחבר בקלות. בנוסף נמצא כי אנשים מוחצנים ייטו לשקר יותר מאנשים מופנמים וזאת עקב הרצון "להראות טוב" ולקבל אהדה מאחרים, ובעצם כך לשמר סוג של תדמית החיובית ללא קשר למחיר. 

אז מי אומר את האמת? ואיך אפשר לדעת ?

  מאת: דניאל דנינו 

Weiss, B., & Feldman, R. S. (2006). Looking good and lying to do it: Deception as an impression management strategy in job interviews. Journal of Applied Social Psychology, 36(4), 1070-1086.‏