מומחי הגנה מפני רחפנים: המקצוע שצבאות ומשטרות ממסדים עכשיו
רחפנים זולים הפכו לאיום בשדה הקרב ומעל אירועים ותשתיות, ובעקבותיהם נולד מקצוע: אנשים שמגלים, מזהים ומנטרלים כלי טיס בלתי מאוישים. חיל האוויר האמריקני מקים מסלול קריירה ייעודי וה-FBI פתח מרכז הכשרה והסמכה, ובישראל חברות הרחפנים וההגנה מפניהם מגייסות בקצב חריג.
מה המקצוע ולמה הוא נולד עכשיו
מומחי הגנה מפני רחפנים (Counter-UAS, ובקיצור C-UAS) הם האנשים שאחראים לגלות רחפן שנכנס למרחב מוגן, לקבוע אם הוא מסוכן ולהחליט מה עושים איתו: עוקבים ומדווחים, משבשים את התקשורת שלו, משתלטים עליו או מיירטים אותו. מתחת לכותרת הזאת מסתתרת משפחה של תפקידים: מפעילות ומפעילים בחדרי בקרה, אנליסטים, טכנאי שטח, מדריכים ומהנדסים שמפתחים את המערכות.
הכוח שמניע את המקצוע הוא הרחפן הזול, שהפך לנשק נפוץ בשדה הקרב ולסיכון אבטחתי מעל אירועי ענק ותשתיות חיוניות. העניין במערכות לנטרול רחפנים זינק בשנים האחרונות בעיקר בעקבות המלחמה באוקראינה, ובישראל, אחרי 7 באוקטובר, צה"ל זירז את ההצטיידות במערכות כאלה.
מה שהופך את התחום למקצוע ולא רק למשימה נוספת הוא המיסוד. השנה הודיע הרמטכ"ל של חיל האוויר האמריקני, הגנרל קן וילסבך, על מסלול קריירה חדש של הגנה נקודתית מפני רחפנים וטילים, שיהיה מבצעי בתוך שנתיים, כדי להפוך את הגנת הבסיסים מ"עיסוק צדדי", כלשונו, למשימת ליבה. בנובמבר 2025 פתח ה-FBI מרכז לאומי להכשרה בתחום בארסנל רדסטון שבאלבמה, שמוגדר כמוקד ההכשרה וההסמכה המרכזי של הממשל הפדרלי לגופי אכיפה ואבטחה, בין השאר לקראת מונדיאל 2026 ואולימפיאדת 2028.
מה עושים ביום-יום
הלב של העבודה הוא חדר הבקרה. מכ"מים, חיישני תדרי רדיו ומצלמות אופטיות ותרמיות מזרימים התרעות למסך אחד, ומי שיושבים מולו צריכים לנהל אותן. בקורס מפעילים מתקדם שקיים המשמר הלאומי של מדינת וושינגטון, בהשתתפות יותר מ-40 אנשי משמר מרחבי ארצות הברית, נלמדו בדיוק המיומנויות האלה: הכוונת חיישנים, ניהול מסלולי מטרות, טיפול בהתרעות, נוהלי תיעוד וקבלת החלטות של המפעיל.
בפועל, רוב המשמרת שקטה. חלק גדול מהעבודה הוא הבחנה בין איום לבין ציפור, רחפן של חובב או כלי טיס מורשה, ודיווח מסודר על כל אירוע. כשמתגלה איום, המפעילים מתאמים עם כוחות הביטחון, המשטרה או גורמי התעופה, ופועלים לפי סמכויות מוגדרות. שבוע עבודה טיפוסי כולל משמרות, תרגילים, בדיקות וכיול של חיישנים בשטח ותחקיר של אירועים.
שמות המשרות שמתפרסמות בארצות הברית מלמדים על רוחב התחום: מתכנני הגנה, מדריכי מבצעים, מהנדסי מערכות שטח המתמחים במכ"מ, טכנאי תמיכה, אנליסטים של מודיעין ו"צופי משמרת" (Watchstanders) שיושבים מול המסכים. המערכות מבצעות יותר ויותר מהזיהוי באופן אוטומטי, אבל ההחלטה אם לנטרל, והאחריות עליה, נשארות אצל אדם.
כישורים ותכונות
הבסיס הטכני כולל:
- הבנה של רחפנים: איך הם טסים, מתקשרים ומנווטים. ניסיון בהטסה הוא יתרון ברור.
- חיישנים ותדרים: עקרונות של מכ"מ, תדרי רדיו ואופטיקה, ומה כל אחד מהם רואה ומפספס.
- מערכות שליטה ובקרה: עבודה בתוכנות שמאחדות כמה חיישנים לתמונת מצב אחת.
- כללים וסמכויות: מרחב אווירי, נהלים, ומי מוסמך לנטרל ובאילו תנאים. בארצות הברית, למשל, היכולת של גופים מקומיים לפעול תלויה בסמכויות שהחוק מעניק להם.
התכונות חשובות לא פחות: קשב מתמשך לאורך משמרות ארוכות ושקטות, קור רוח ברגע שבו מתגלה איום, החלטיות כשהמידע חלקי, ודייקנות בתיעוד. נטרול שגוי עלול לסכן כלי טיס, אנשים על הקרקע או מפעיל תמים. דרוש גם כושר למידה מתמיד: האיומים והטכנולוגיה משתנים מהר, ומה שעבד לפני שנה כבר לא תמיד עובד.
איך נכנסים לתחום
אין עדיין תואר אקדמי ייעודי, והכניסה עוברת בכמה מסלולים:
- שירות צבאי וביטחוני: זה המסלול המרכזי בעולם. אנשי היחידות הניסיוניות של חיל האוויר האמריקני עברו הכשרה של כשלושה שבועות באוניברסיטה המשותפת להגנה מפני רחפנים בפורט סיל שבאוקלהומה, בזמן שחיל האוויר והמוסד בנו יחד את תוכנית הלימודים למקצוע החדש. בישראל, השירות ביחידות הגנה אווירית, מודיעין, לוחמה אלקטרונית ורחפנים הוא נקודת המוצא הטבעית.
- הכשרה בתוך החברות: לפי גלובס, חברות רחפנים ישראליות הקימו מעין אקדמיות פנימיות שמכשירות מפעילים, ואירובוטיקס אינה היחידה שעשתה זאת.
- אכיפת חוק: בארצות הברית, שוטרות ושוטרים ואנשי אבטחה עוברים הכשרה והסמכה במרכז של ה-FBI.
- לימודים טכנולוגיים: לתפקידי הפיתוח, תואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, במדעי המחשב או בפיזיקה. לתפקידי שטח, לימודי הנדסאי אלקטרוניקה או הכשרה של טכנאי מכ"מ ותקשורת.
מקצועות שכנים שמהם עוברים לתחום הם מפעילי רחפנים, טכנאי מכ"מ, מוקדנים בחדרי בקרה של אבטחה ואנליסטים של מודיעין. לא מצאנו בישראל הסמכה אזרחית מוכרת למקצוע.
שכר וביקוש
בישראל אין נתוני שכר מתפרסמים לתפקידים האלה, אבל יש סימנים ברורים לביקוש. חברת די-פנד, שמפתחת מערכת שמשתלטת על רחפנים עוינים דרך תדרי הרדיו שלהם ומנחיתה אותם בבטחה, העסיקה בסוף 2024 כ-180 עובדים ודיווחה על צמיחה שנתית של 60%. לפי גלובס, בחברות הרחפנים הישראליות שוררים השנה קצבי גיוס חריגים: באחת מהן קולטים בממוצע שבעה עובדים בשבוע, 70% עד 80% מהם לתפקידי פיתוח, תוכנה, חומרה והנדסה. אירובוטיקס גייסה מתחילת השנה כ-130 עובדים, הגיעה לכ-230, וסימנה יעד של 260 עד סוף השנה. חשוב לזכור שחלק מהגיוסים האלה נוגעים לרחפנים עצמם ולא רק להגנה מפניהם.
בארצות הברית מופיעות באתר Indeed כאלף משרות בתחום. דוגמה לטווח השכר: משרת אנליסט מודיעין להגנה מפני רחפנים בחברת Darkblade Systems בג'ורג'יה הוצעה ב-65 אלף עד 136.5 אלף דולר בשנה. זו מודעה אחת ולא ממוצע, ולכן היא מראה טווח אפשרי ולא שכר מקובל.
התחזית נשענת על המיסוד: מסלול קריירה ייעודי בחיל האוויר האמריקני, מרכז הכשרה פדרלי ואירועי ענק שדורשים הגנה. עם זאת, הביקוש תלוי מאוד בתקציבי ביטחון ובמצב הגיאופוליטי, ויכול להשתנות.
למי זה מתאים
המקצוע מתאים למי שאוהבים טכנולוגיה מעשית ולא רק תיאורטית, שומרים על ריכוז גם כשלא קורה כלום ונשארים רגועים כשפתאום קורה הרבה. מי שעשו שירות מבצעי או טכנולוגי ונהנו מהשילוב בין מסכים, שטח ועבודת צוות ימצאו כאן המשך טבעי, וכך גם מי שנמשכים לחידות של אותות ותדרים.
הוא פחות יתאים למי שמחפשים שעות עבודה קבועות, כי אתרים מוגנים פועלים מסביב לשעון; למי שלא נוח להם לעבוד בסביבה ביטחונית, עם סיווגים ובדיקות רקע; ולמי שזקוקים לוודאות. התחום צעיר, שמות התפקידים עדיין לא התייצבו, והטכנולוגיה מתחלפת מהר. מי שמחפשים מקצוע עם מסלול ברור ויציב לעשורים יתקשו כאן. מי שמוכנים ללמוד כל הזמן ייכנסו לתחום בשלב שבו עוד נקבע איך הוא ייראה.