אינטליגנציה קריסטלית ואינטליגנציה פלואידית

אינטליגנציה קריסטלית ואינטליגנציה פלואידית - יכולות למידה ויכולות ניתוח

בשנות ה-1940 ריימונד קאטל פרסם את התיאוריה שלו לגבי מבנה האינטליגנציה (Cattell, 1963). במודל, קאטל נתן דגש לגורמים קבוצתיים גדולים, וטען שיש שני סוגים של כשרי אינטליגנציה שנמדדים במבחני אינטליגנציה:

א-       אינטליגנציה קריסטלית (מגובשת) – כשרים שמתגבשים (ומכאן השם "קריסטלי", מגובש ובאנגלית - crystal) במהלך החיים דרך חינוך, השכלה, אימון וכו'.

ב-       אינטליגנציה פלואידית (זורמת) – כשרים מולדים וקבועים שאינם ניתנים לשינוי (מעבר לינקות). היכולת להבין יחסים ולהסיק מסקנות על קשרים בין דברים. 

אינטליגנציה קריסטלית – יכולות ללמידה ורכישת ידע:

רוחב ועומק הידע הנרכש בתחומי שפה, ידע ומושגים תרבותיים (McGrew, 2009). 

אינטליגנציה זו מושפעת מתנאים סוציו-אקונומיים והבדלים תרבותיים. מעורבות של גיל באינטליגנציה זו תלויה בתרבות, משום שאינטליגנציה קריסטלית מראה מגמת עלייה עם הגיל עד לסיום ההשכלה הפורמלית (שיכול להיות גיל 15 בתרבות אחת וגיל 30 בתרבות אחרת), ולאחר מכן יש "ישורת" בהתפתחות האינטליגנציה, אך ללא ירידה משמעותית ברמת האינטליגנציה של הפרט עם הגיל. (Cattell, 1963). 

אינטליגנציה קריסטלית נמדדת על-ידי מבחנים שמושפעים מניסיון קודם, כמו חשבון, אוצר מילים וידע כללי. היא נמצאה קשורה עם מבחני ידע מילולי, הבנת הוראות, ידע על החברה, המדע, התרבות, וכן בהגדרת בעיות (Beauducel, Brocke & Liepmann, 2001). גם Bell,(2002) Matthews, Lassiter & Leveret מציינים שאינטליגנציה קריסטלית לרוב נמדדת במבחנים מילוליים או מבוססי שפה, הנשענים בעיקר על ידע חינוכי נרכש או על חוויות חיים כלליות. זה כולל כישורי שפה, אוצר מילים, הבנת הנשמע וידע כללי תרבותי כגון אמנויות, וביולוגיה. Haavisto & Lehto (2004) קישרו בין סוגי זיכרון שונים ואינטליגנציה קריסטלית, שנמצאה קשורה לזיכרון מילולי.  Beauducel, Brocke & Liepmann (2001) ממשיכים ואומרים כי מבחני האינטליגנציה הקריסטלית הם לרוב מבחנים מילוליים, אם כי אין הכרח, משום שהדגש הוא על מידת ההטמעה התרבותית (acculturation) בגורם ולא על תחום התוכן. למשל, מבחן מילולי יכול להיות מדד של אינטליגנציה פלואידית אם אוצר המילים שבו הוא אוצר מילים שידוע לכל הנבחנים. בכל מקרה, טוען קאטל (Cattell, 1963) מגבלת הזמן פחות רלוונטית במבחנים אילו, הואיל ומדובר במבחנים מבוססי ידע.

אינטליגנציה פלואידית – יכולות לניתוח וחשיבה מורכבת:

שימוש בפעולות מנטליות מודעות ומכוונות על מנת לפתור בעיות חדשות שלא ניתן לפתור אותן באופן אוטומטי (McGrew, 2009).

אינטליגנציה זו מושפעת משינויים נוירולוגיים, ולפיכך היא מתפתחת בגיל צעיר ונסוגה החל מגילאי ה-20 המוקדמים ועד הזקנה. באופן מפתיע (או אולי לא מפתיע) נמצא שסטיית התקן של אינטליגנציה פלואידית כפולה מזו של האינטליגנציה הקריסטלית, כלומר- יש יותר שונות באוכלוסיה בגורם הפלואידי של האינטליגנציה מאשר בקריסטלי (Cattell, 1963). 

אינטליגניה פלואידית נמדדת על-ידי מבחנים שמחייבים התמודדות עם מצבים חדשים והסתגלות לשינויים, כאשר הניסיון הקודם אינו מספק יתרון משמעותי לנבחןהיא נמצאה קשורה עם מבחנים הדורשים הסקת יחסים במגון תחומים, כגון: דמיון וסיווג, יחסי סיבתיות, היגיון אינדוקטיבי, חשיבה מופשטת במספרים והסקה על יחסים. לפיכך, המבחנים הטובים למדידת אינטליגנציה זו הינם מבחנים הגיון אינדוקטיבי, המשגה וורבלית או צורנית, שימוש באסטרטגיות פתרון בעיות יעילות וזיכרון מספרים בהיפוך (סדר הפוך ביחס לסדר בו ניתנו המספרים) (Beauducel, Brocke & Liepmann, 2001). גם Bell, Matthews, Lassiter & Leverett (2002) מציינים שאינטליגנציה פלואידית לרוב נמדדת במבחנים הדורשים אדפטיביות וגמישות לנוכח מטלות חדשות שאינן מבוצעות באופן אוטומטי, ודורשות הגיון אינדוקטיבי ודדוקטיבי. באופן ספציפי, מדובר במבחנים הדורשים הבנייה וזיהוי של מושגים, איתור יחסים בין גירויים, איתור דפוסים, הסקת מסקנות והבנת השלכות של דברים.  Haavisto & Lehto (2004) קישרו בין סוגי זיכרון שונים ואינטליגנציה פלואידית, שנמצאה קשורה לזיכרון מרחבי. Beauducel, Brocke & Liepmann (2001) ממשיכים ואומרים כי מבחנים אילו הם בדרך מבחנים צורניים, אם כי אין הכרח משום שהדגש הוא על מידת ההטמעה התרבותית בגורם או מורכבות תהליך ההיגיון הנדרש לביצוע המטלה ולא על התוכן של המטלה. היבטים של מהירות עבודה נכללים במדדים מסורתיים של אינטליגנציה פלואידית (Cattell, 1963).

קשרים בין אינטליגנציה קריסטלית ופלואידית:

יכולות הלמידה של תחומים חדשים, כך גורס קאטל (Cattell, 1963), תלויות הן באינטליגנציה הפלואידית, אך גם בידע הקודם הנרכש, המיוצג באינטליגנציה הקריסטלית. לפיכך, שני הגורמים קשורים זה בזה. בתחילה, סבר קאטל שאינטליגנציה קריסטלית מבוססת על אינטליגנציה פלואידית, כלומר- בהינתן סביבה סוציו-תרבותית מסוימת וקבוצת גיל הומוגנית, אנשים בעלי אינטליגנציה פלואידית גבוהה יותר יפגינו אינטליגנציה קריסטלית גבוהה יותר. בהמשך נמצא שגם הכיוון ההפוך נכון, כך שאינטליגנציה קריסטלית משפיעה על האינטליגנציה הפלואידית, אך כתלות בסביבה הסוציו-תרבותית (Freeman, 1983). כלומר – סביבה תרבותית מעשירה, המגדילה את האינטליגנציה הקריסטלית תגדיל גם את האינטליגנציה הפלואידית. מנגד, סביבה תרבותית דלה, שאינה מביאה לאינטלינגציה קריסטלית גבוהה, לא תפגע ברמת האינטליגנציה הפלואידית של הפרטים הגדלים בה.

Ziegler, Danay, Heene, Asendorpf & B¨uhner (2012) מציינים כי לא רק שני רכיבי האינטליגנציה הללו מושפעים זה מזה ומשפיעים זה על זה, אלא שהם גם מושפעים מגורם אישיות (ומשפיעים על אותו גרום) המכונה "פתיחות לחוויות" או "סקרנות אינטלקטואלית" (openness to experience). למשל, סקרנות רבה יותר מביאה להתפתחות של אינטליגנציה פלואידית טובה יותר, לפחות בגילאים מסוימים ובסביבות תרבויות מסוימות. 

אינטליגנציה קריסטלית ואינטליגנציה פלואידית בעולם המבחנים התעסוקתיים:

ככל, המודל של אינטליגנציה פלואידית וקריסטלית פחות מקובל בעולם התעסוקתי לעומת המודל של גורמי התוכן (אינטליגנציה מילולית, מספרית ומרחבית-צורנית). יחד עם זאת, Beauducel, Brocke & Liepmann (2001) מביאים במחקרם דוגמאות לפריטים מעולמות התוכן (כאמור: מיולי, מספרי, מרחבי-צורני) המקובלים במבחני אינטליגנציה, ומתייחסים לשני הגורמים שהוצגו. לטענתם, שני המדולים אינם סותרים זה את זה, ומבחני אינטליגניה ירוויחו ממודל משולב. להלן הדוגמאות ממחקרם:

 Bell, Matthews, Lassiter & Leverett(2002) מצטטים חוקרים שטוענים לקשרים בין מקצועות שונים וסוגי האינטליגנציה הנדרשים בהם. למשל, במקצועות טכניים ומכניים וכן מקצועות מדעיים, אינטליגנציה פלואידית נדרשת יותר מאשר אינטליגנציה קריסטלית. לעומת זאת, בעבודות הדורשות כתיבה או אמנות וכן מקצועות כגון עורך-דין, רואה-חשבון ומפקד צבאי, האינטליגנציה הקריסטלית הינה בעלת משקל מכריע.

סיכום:

נראה כי ישנו רווח בהמשגה נוספת של גורמי העל המוצגים במהלך מיון תעסוקתי, כתוספת לגורמי העל בתחומי התוכן השונים. התייחסות גם ליכולת של הפרט לספוג ידע בעבר בנפרד מיכולתו להתמודד עם בעיות חדשות היא בעלת חשיבות גבוהה בעולם תעסוקתי בו האדם העובד נדרש להיות בעל ידע קריסטלי מוגדר בתחום המקצוע שלו, אך לא די בכך – עליו להיות גם בעל יכולת להסתגל למצבים חדשים, להתמודד עם בעיות חדשות שלא התמודד עימן בעבר ועוד.

מאת: מירב חמי, פסיכולוגית ומנהלת תוכן מערכת לוגיפס

מקורות מידע:

Beauducel, A., Brocke, B. & Liepmann, D. (2001). Perspective on Fluid and Crystallized Intelligence: Facets for Verbal, Numerical and Figural Intelligence. Personality and Individual Differences, Vol. 30, pg. 977-994.

Bell, N.L., Matthews, T.D., Lassiter, K.S. & Leverett, J.P. (2002). Validity of the Wonderlic Personnel Test as a Measure of Fluid or Crystallized Intelligence: Implications for Career Assessment. North American Journal of Psychology, Vol. 4 (1), pg. 113-120.

Cattell, R.B. (1963). Theory of fluid and Crystallized Intelligence: A Critical Experiment. Journal of Educational Psychology, Vol 54(1), pg. 1-22.

Freeman, J. (1983). Environment and High IQ – A Consideration of Fluid and Crystallized Intelligence. Personality and Individual Differences, Vol. 4 (3), pg. 307-313.

Haavisto, M.L. & Lehto, J.E. (2004). Fluid / Spatial and Crystallized Intelligence in Relation to Domain-Specific Working Memory: A Latent-Variable Approach. Learning and Individual Differences, Vol. 15, pg. 1-21.

McGrew, K. (2009). CHC Theory and the Human cognitive Abilities Project: Standing on the Shoulder of the Giants of Psychometric Intelligence Research. Annual Review of Psychology, Vol. 60, pg. 577-605.

Ziegler, M., Danay, E., Heene, M., Asendorpf, J. & B¨uhner, M. (2012). Openness, Fluid Intelligence and Crystallized Intelligence: Toward an Integrative Model. Journal of Research in Personality, Vol. 46, pg. 173-183.