מבחני אישיות במערכת לוגיפס מבוססים על המודל האישיותי המכונה "חמש הגדולות" (The Big Five Personality Model). מודל זה, המקובל על חוקרים רבים בתחום האישיות, מכיל, כמשתמע משמו, חמש תכונות אישיות מרכזיות וכוללניות.
תפיסות של תכונות:
תכונה (trait) מציינת דרך מתמשכת בה הפרט שונה מאחרים. המושג התפתח מהשפה בה אנשים מתארים ביום יום אנשים אחרים, למשל מודעות שידוכים... תכונת אישיות היא דפוס עקבי בדרך בה הפרט מתנהג, מרגיש וחושב. היא מאפשרת לסכם הרבה מידע במילה אחת, לנבא התנהגות, ולהסביר אותה. ישנו מספר עצום של תיאוריות, שכל אחת מציגה משתנים אחרים המרכזיים בהערכת אישיות, אך הואיל וכל תיאוריה נשענת על הנחות סובייקטיביות, לא קיימת נקודת התייחסות המאפשרת השוואה ביניהן.
בניסיון לפתור בעיה זו היה צורך בניית מודל טקסונומי (מסגרת סיווג) שיארגן את המבנים ויאפשר לזהות אזורי חפיפה. אחד הפתרונות המוצעים (Alport) נשען על מאגר הידע המצטבר הגדול ביותר בתרבות, השפה האנגלית, ומכונה ההיפותזה הלקסיקלית הבסיסית: Fundamental lexical.
תוצאות מבחן אישיות
דוגמה למבחני אישיות
תרגול במבחן אישיות
ההנחה היא שהשפה כוללת תיאוריה סמויה של אישיות: המאפיינים שחשוב ביותר לאדם לזהות אצל אנשים אחרים (על מנת לזהות ולנבא התנהגות= ערך הישרדותי), הם ששרדו את "האבולוציה" של השפה ויופיעו בה באופן מובחן. ניתוח השפה יחשוף את ההתנהגויות והמאפיינים שהתרבות מצאה כחשובים ביותר.
מודל חמש הגדולות:
המודל מבוסס על תיאוריות ומחקרים שהצטברו במשך כמה עשורים, כגון המודל הדו-גורמי של אייזנק (Eysenck), ומחקרים של פיסק (Fiske, 1949), גולדברג (Goldberg, 1981) וקוסטה ומקריי (McCrae & Costa, 1987). בשנות ה-1980 נכנסו לתמונה של מחקרי האישיות שתי קבוצות מחקר עצמאיות שחיפשו ממדי אישיות בשיטה של ניתוח גורמים: Costa and McCrae (מהמרכז הלאומי לבריאות) ו-Norman מאוניברסיטת משיגן עם Goldberg מאוניברסיטת אורגון. שורשי כל המחקר היו שונים, אך הובילו לתוצאות דומות: רוב התכונות האנושיות יכולות להיכלל בחמשה ממדים אישיותיים, ללא קשר לשפה או תרבות. מודל זה מכונה ה-Big 5, חמש הגדולות. ישנה הסכמה רחבה בין חוקרים שונים מתחום האישיות כי אלו הן התכונות הגדולות:
1.
OPENNESS TO EXPERIENCE פתיחות לחוויות- בעל נכונות לחקור וללמוד דברים חדשים. נטיית האדם לחפש באופן אקטיבי אחרי חוויות לשם עצמן, ומעיד על מורכבות חיי הנפש. קשור לדמיון פעיל, רגישות, ערנות לתחושות פנימיות, העדפה למגוון, סקרנות אינטלקטואלית ויצירתיות, נבחן ע"י תחביבים ופעילויות. גישה שמרנית מצד אחד מול סקרנות מצד שני בנוגע לעולם הפנימי והחיצוני. הממד בעל השוני הרב ביותר בין תרבויות. 2.
CONSCIENTIOUSNESS מצפוניות- בעל נכונות לעבודה קשה, עמידה בהתחייבויות ויכולת להתמקד במטרה. מצפוניות, אמינות, תחושת מחויבות ומוסר. קשור לרצון להשיג יסודיות, חריצות והשקעת מאמץ בעבודה. אחריות במובן של השקעה לטובת המסגרת, העבודה. אנשים מאורגנים ושאפתנים, אמינים- מצליחים להשיג הכל בדרך ישרה, בעלי משמעת עצמית ולא נוטים לדחות דברים, לעיתים מכורים לעבודה. 3.
EXTRAVERSION מוחצנות- מעורה בחברה, אסרטיבי ופעלתן. משלב בין נטיות חברתיות וטמפרמנט ומודד עוצמה ואיכות של יחסים בין אישיים. מוחצנות, אהבת אנשים, אנרגטיות (יש כאלו המעדיפים לייחס את ה-E ל-energetic), פעלתנות ואופטימיות. אנשים שאוהבים תשומת לב ונוטים לעבוד עם אנשים, הם נלהבים, דברנים, נועזים מבחינה חברתית ויש להם הרבה מכרים וחברים. אנשי E מובהקים הם אנשי מכירות ויזמים. 4.
AGREEABLENESS נעימות- טוב לב, נכון לשתף פעולה ודואג לאחרים. איכות האינטראקציה הבין אישית. אדיבות, אלטרואיזם, רצון לעזור לזולת, חמימות, יצירת אמון. כנות, סימפטיה וחוסר אנוכיות. הם אוהבים אנשים ואנשים אוהבים אותם. סולם יעיל לאבחון התאמה לשרות. 5.
NEUROTICISM (נוירוטיות) במקור. כיום מכונה EMOTIONAL STABILITY יציבות רגשית - קר רוח, בעל ביטחון עצמי ורגוע. משקף את הסגנון הרגשי. הסולם מזהה אנשים שפגיעים למצוקה פסיכולוגית ויש להם סגנון התמודדות פחות סתגלני (אינו מאבחן פסיכופתולוגיות!). מתמודד היטב במצבי לחץ ובטוח בעצמו, הוא יציב מבחינה רגשית ורגוע.
המודל הפך פופולרי יותר ויותר, ובעל תמיכה מניתוח גורמים של מושגי תכונות בשפה המדוברת (ההשערה הלקסיקלית הבסיסית). לדוגמה, ביקשו מאנשים לדרג את עצמם ואת האחרים על תכונות שונות, ומצאו את חמשת הגורמים שוב ושוב. גם האבולוציה מספקת תמיכה, שכן כל הגורמים משמעותיים להישרדות/ רבייה. גולדברג טוען שבכל מפגש עם אנשים, אנחנו שואלים 5 שאלות, כל שאלה על גורם. למשל: האם הוא חם, נעים ונחמד או קר ומרוחק? בהמשך הדרך, פיתחו החוקרים קוסטה ומקריי שאלון לבחינת חמש הגדולות, המוכר ביותר בתחום שאלוני האישיות בדיווח עצמו, והוא שאלון ה-NEO (ראשי התיבות המייצגת שלוש מתכונות המודל). מספר שנים מאוחר יותר יצאה גרסה מחודשת, ה-NEO-PI-R. לכל אחת מחמש הגדולות פותחו 6 שטחות (תתי-תכונות) הנכללות תחתיה. נקבע מראש כי יהיו 6 שטחות לכל מימד, וכל שטחה נבחרה בשל מובהקותה בספרות. תהליך זיהוי הגורמים נעשה על ידי זיהוי דפוס המתאמים של הגורם עם קריטריון חיצוני של תוקף מתכנס ומבחין. תיאורטית הממדים מייצגים גורמים בלתי תלויים זה בזה, אולם ניתוחי גורמים הראו כי כמה מהסולמות חופפים, והמתאמים מעידים על קשרים בין השטחות השונות. בנוסף, החלוקה לשטחות היא מלאכותית וישנם היבטים מוכרים של תכונות אשר לא נכללו, למשל תלונות על כאבים גופניים במימד הנוירוטיות. בשנים האחרונות, ישנו דיון בנושא של גורמי אישיות גבוהים יותר. במספר מחקרים נמצא כי ניתן לקבץ את חמש הגדולות ל-2 גדולות: 1.גורם אלפא / גורם היציבות: יציבות רגשית (נוירוטיות), נעימות ומצפוניות מקובצות לגורם אלפא / יציבות, המייצג מקבץ של תכונות אשר מסייעות לפרט להסתדר בסביבה. 2.גורם ביתא / גורם הגמישות: התכונות פתיחות לחוויות ומוחצנות מקובצות לגורם ביתא / גמישות, המייצג מקבץ תכונות שמסייעות להתפתחות האישית.
ביבליוגרפיה:
ג'נאדה, ל.ה. (2009). מבחנים פסיכולוגיים: תיאוריה ומעשה. עריכת מהדורה עברית: בייט-מרום, ר. ולויתן ג. בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. Psychological Testing: History, Principles, and Applications, Second Edition"; Robert J. Gregory; 1992
