חפש באתר
linkedin facebook whatsapp
כישורים אישיות אמינות
המלצות תוצאות הבחינה

תנאים מפלים בהצבת תנאי סף - מכרזים לאבחון פסיכוטכני אונליין

תגובות

רגולציה מטרתה להפחית שחיתות, להסדיר ולייצר תנאים הוגנים עבור תאגידים וארגונים המספקים שירותים ומוצרים לאזרחים ורשויות, במטרה להגן על האינטרסים הכלכליים והחברתיים במשק.

האם מי מאתנו זוכר שדיברו על זה שיש או אין לחברת פייזר בית חולים? כמה מתמחים יש או אין בחברת מודרנה? האם יש או אין להם סניפים ברוסיה, בסין, באנגליה או דווקא בגרמניה או ארה"ב? 

אז למה שלחברה המפתחת מבחנים מקוונים צריך שיהיה מכון פסיכוטכני?

או יותר מזה, שיהיו לה סניפים בת"א ובירושלים?

ושתהיה לה הרשאה להכשרת מתמחים במכון שאין לה?

מדובר בבעיה נפוצה שמופיע במכרזים רבים - סוגים שונים של שירותים תחת אותם תנאי סף:

א. שירותים של מכון פסיכוטכני הכולל ראיונות ואינטראקציות כאלה ואחרות עם המועמדים

ב. שרותים מקוונים, נפרדים ונבדלים מהסוג הראשון.


איגוד של תנאי הסף בעבור שרותים מסוגים שונים

אבל מטעמי נוחות או היסח הדעת, למרות שמדובר בשירותים שונים, בהצעות מחיר נפרדות שיש להגישן בנפרד, תנאי הסף זהים ומשותפים לשני סוגי השירות, כך שבפועל ולמרות ההבחנה ביניהם לכאורה, רק מי שיש בידה את א' (מכון פסיכוטכני) תוכל להתמודד גם בשירות המקוון (בניגוד לנאמר במכרז עצמו).

בעיה נפוצה אחרת, היא הדרישה לכך שבראש צוות הפיתוח יעמוד פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה חברתית/תעסוקתית בענף המבחנים והמיון, נשמע טוב נכון?

אבל מאחורי הדרישה "המקצועית" והתמימה מסתתרת בעיה חריפה כשמדובר במערכת מקוונת: ברור שבראש החברה המפתחת צריכים להיות בין השאר פסיכולוגים, מתכנתים מעולים, אנשי מחקר וסטטיסטיקה, וממילא בלעדיהם אין התכנות למוצר (יתכן מאוד שגם דרישה זו מקורה באיגוד השירותים בתנאי הסף).

מכל מקום, כך או כך יש פסול בניסיון לדייק את הכשרתו של הצוות כדי להחריג מתחרים, אני לא זוכר למשל דרישה לכך שבראש החברה שפיתחה את החיסונים יעמוד אפידמיולוג, פולמונולוג או אימונולוג..., זה לא רלוונטי


מגפת הקורונה פתחה בפנינו צוהר לעולם ההליכים הנדרשים בכדי לאשר תרופה או חיסון.

למדנו שאין ואסור לעשות שום הנחות, שהניסויים נדרשים לספק את כל המידע הקשור במוצר כגון תוקף, תופעות הלוואי, תנאי השימוש והאחסון הנדרשים לו, עלויות הפקתו, זמן הייצור ועוד הרבה מידע שכל כולו עוסק בחיסון, באופן הפקתו, במחקר שקדם לו ובתוצאות הניסוי.


רגולציה בשרות הזוכים

לא אחת שמענו הצהרות מגורמי רגולציה וממשרדים ממשלתיים על הצורך וההכרח במתן הזדמנות שווה לעסקים קטנים ובינוניים, לתעדף פריפריה ולעודד אותם להשתתף במכרזים ציבוריים, אבל זה לא קורה, לפחות לא בתחום הזה וקשה מאוד לשנות זאת.

מכרזי מדינה רבים מציבים תנאי סף שבינם לבין איכות המבחן אין דבר וחצי דבר, אבל גרוע וחמור מכך, יש בהם כדי למנוע ולחסום מראש ועל הסף חברות המציעות מוצרים ברמה הגבוהה ביותר (גבוהה משל מי שכן "עמדו בתנאים") מלהשתתף בו  - הן נפסלות כבר בתנאי הסף.

אנחנו מפתחים מבחנים פסיכוטכניים מקוונים, עובדים בחברה כמה פסיכולוגים, בוגרי מגמה תעסוקתית, קלינית, בראש הצוות הד"ר מירב חמי, מרצה בתחום הפסיכומטריקה, ועדיין, במרבית המכרזים אנחנו לא עוברים את תנאי הסף למרות שיש לנו כבר מאות אלפי נבחנים, למעלה מ 1,500 לקוחות במגוון עצום של תחומי עיסוק ובכללן מהגדולות במשק בנוסף ליכולות גבוהות וייחודיות שאין למתחרים שלנו, יש לנו מוצר מצויין ונשמח להעמידו לבחינה והשוואה מכל בחינה שהיא, דרישות הסף מותירות אותנו מחוץ לתחרות וזה הפסד שלנו, של המועמדים ושל בעלי המכרז.


תבחנו את המוצר ויתרונותיו

מדוע שלא נעמיד את תנאי הסף הללו כשאנו בוחנים בראש וראשונה את המוצר עצמו? למשל:

1.    שלחברה המפתחת ומתחזקת יהיה תקן של אבטחת איכות (ISO-9001)

2.    שלחברה המפתחת ומתחזקת יהיה תקן של אבטחת מידע (ISO-27001)

3.    שהמוצר יהיה נגיש במגוון התקנים (למשל טלפונים ניידים) ולא רק למחשבים נייחים

4.    מבחני היקף הוגנים שאינם מקבעים יתרון שרירותי כגון ניסיון קודם בגוף זה או אחר וכך יזכו במכרז הזה שוב ושוב ושוב עד לסוף הימים?

5.    מבחני תוקף, הכי פשוט, הכי בסיסי כמו שעשו פייזר ומודרנה.

6.    העדפה בלתי מקצועית של "מבחנים אדפטיביים" על פני מערכת רנדומלית (למשל)

7.    ועוד ועוד, ראו יתרונות המערכת

לסיכום

מדובר בתנאי סף מפלים המשמרים חברות וותיקות, נעדרות חדשנות ותחרותיות באמצעות חוקים ורגולציה המשרתת אותן ורק אותן.


גבריאל אדם, מנכ"ל לוגיפס.


מאמרים נוספים
מחובר כ-
פרסם באמצעות