תנאים מפלים בהצבת תנאי סף - מכרזים לאבחון פסיכוטכני אונליין
רגולציה מטרתה להפחית שחיתות, להסדיר ולייצר תנאים הוגנים עבור תאגידים וארגונים המספקים שירותים ומוצרים לאזרחים ורשויות, במטרה להגן על האינטרסים הכלכליים והחברתיים במשק.
מכון פסיכוטכני מקוון הוא למעשה מי שפיתח ומתחזק מוצר משוכלל, מתוחכם ומאוד מורכב לפיתוח ותחזוקה, זה למעשה מוצר שאפשר להבחן בו מכל מקום והתקן המחובר לענן.
למורכבות שלו פנים רבות, חלקן מקצועיות וקשורות לתוכן ואחרות לטכנולוגיה, לנושאים של אבטחת מידע, תמיכה ונוחות המערכת למשתמש, מה קורה במידה והשאלות מועתקות ועוד.
אבל במקום לבחון את המוצר, אנחנו עדיין נתקלים במכרזים רבים ולהם תנאי סף מגוחכים ומכשילים.
למה שלחברה המפתחת מבחנים מקוונים צריך שיהיה מכון פסיכוטכני (פיזי)?
למה צריך שיהיו לה סניפים בת"א ובירושלים (כן, יש מכרז כזה)?
ושתהיה לה הרשאה להכשרת מתמחים במכון שאין לה?
או שבראש הצוות שלה יעמוד פסיכולוג תעסוקתי מענף המיון ושהוא גם מדריך, להדריך את מי?
שימו לב לנוסח המתוחכם ששאל אחד המתחרים את בעלי המכרז:
"ברוח תנאי הסף שנועדו להתמקד במציעים בעלי ידע וניסיון רלוונטיים למכרז, ובדומה למכרזים אחרים שפרסם משהב"ט אשר כוללים שירותים בעלי רגישות מקצועית גבוהה בתחום המיון התעסוקתי, נבקש כי יתווסף תנאי סף הקובע כי על המציע להיות מוסד מוכר להתמחות בפסיכולוגיה תעסוקתית-ארגונית (עובדה המעידה על גוף שעוסק בשגרה בפיתוח ובחיזוק איכותו המקצועית)"
זה לא עובדה שמעידה על טענות השואל, זה ניסיון שקוף להמנע מתחרות.
אין שום קשר בין המדריכים המועסקים באותם מכונים מזה שנים רבות משיקולים כלכליים,
למשל כדי להעסיק בהם סטודנטים לפסיכולוגיה (במקום פסיכולוגים) ובכך להוזיל עלויות, למערכת המקוונת שיש לאותו מכון להציע.
מדובר בערבוב מושגים והולכת שולל שחודרת גם אל תנאי סף:
א. שירותים של מכון פסיכוטכני הכולל ראיונות ואינטראקציות כאלה ואחרות עם המועמדים
ב. שרותים מקוונים, נפרדים ונבדלים מהסוג הראשון.
איגוד של תנאי הסף בעבור שרותים מסוגים שונים
אבל מטעמי נוחות או היסח הדעת, למרות שמדובר בשירותים שונים, בהצעות מחיר נפרדות שיש להגישן בנפרד, תנאי הסף זהים ומשותפים לשני סוגי השירות, כך שבפועל ולמרות ההבחנה ביניהם לכאורה, רק מי שיש בידה את א' (מכון פסיכוטכני) תוכל להתמודד גם בשירות המקוון (בניגוד לנאמר במכרז עצמו).
חשוב לציין שמאמר זה נכתב בשנת 2021. מזה זמן שראש הצוות המקצועי בלוגיפס, אופיר שובל, הינו פסיכולוג תעסוקתי מומחה. ועדיין, השאלות והקשיים שהמאמר מעלה נכונות ומעלות תהיות גם היום.
בעיה נפוצה אחרת, היא הדרישה לכך שבראש צוות הפיתוח יעמוד פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה חברתית/תעסוקתית בענף המבחנים והמיון, נשמע טוב נכון?
אבל מאחורי הדרישה "המקצועית" והתמימה מסתתרת בעיה חריפה כשמדובר במערכת מקוונת: ברור שבראש החברה המפתחת צריכים להיות בין השאר פסיכולוגים מומחים ו/או בעלי תואר ד"ר בוגרי המגמה התעסוקתית, מתכנתים מעולים, אנשי מחקר וסטטיסטיקה, וממילא בלעדיהם אין התכנות למוצר (יתכן מאוד שגם דרישה זו מקורה באיגוד השירותים בתנאי הסף).
מכל מקום, כך או כך יש פסול בניסיון לדייק את הכשרתו של הצוות כדי להחריג מתחרים, אצלנו למשל בראש הצוות המקצועי וממקימי המערכת הדוקטור מירב חמי, פסיכולוגית, בוגרת המגמה התעסוקתית. אבל בכמה מכרזים לא ציינו שאפשר ד"ר או מומחה, אלא מומחה בלבד, מה הסיבה לכך?
מניסיוננו ובהתחשב בכך שמספר השחקנים בתחום הינו קטן ומוכר, לא מדובר בדרישה תמימה כלל וכלל, ודי בכך כדי שלא נוכל להשתתף במכרז.
מערכת מקוונת היא כלי, אפשר לדמות אותה לדפיברילטור או לאולטרה סאונד, הדרישה שבראש המערכת יעמוד פסיכולוג מסוג אחד בלבד פוגעת בתחרות ואינה רלוונטית.
בהחלט אפשר ואפילו כדאי שפסיכולוגים מקצועיים ומנוסים בתחום יעמידו דרישות לבחינת הכלי עצמו, אני מניח שכך עשו גם בעולם הרפואה.
מגפת הקורונה פתחה בפנינו צוהר לעולם ההליכים הנדרשים בכדי לאשר תרופה או חיסון.
דוגמה נוספת, כולנו ראינו ושמענו על ההליכים של פיתוח חיסון הקורונה, שאין ואסור לעשות שום הנחות, שהניסויים נדרשים לספק את כל המידע הקשור במוצר כגון תוקף, תופעות הלוואי, תנאי השימוש והאחסון הנדרשים לו, עלויות הפקתו, זמן הייצור ועוד הרבה מידע שכל כולו עוסק בחיסון, באופן הפקתו, במחקר שקדם לו ובתוצאות הניסוי.
רגולציה בשרות הזוכים
לא אחת שמענו הצהרות מגורמי רגולציה וממשרדים ממשלתיים על הצורך וההכרח במתן הזדמנות שווה לעסקים קטנים ובינוניים, לתעדף פריפריה ולעודד אותם להשתתף במכרזים ציבוריים, אבל זה לא קורה, לפחות לא בתחום הזה וקשה מאוד לשנות זאת.
מכרזי מדינה רבים מציבים תנאי סף שבינם לבין איכות המבחן אין דבר וחצי דבר, אבל גרוע וחמור מכך, יש בהם כדי למנוע ולחסום מראש ועל הסף חברות המציעות מוצרים ברמה הגבוהה ביותר (גבוהה משל מי שכן "עמדו בתנאים") מלהשתתף בו - הן נפסלות כבר בתנאי הסף.
אנחנו מפתחים מבחנים פסיכוטכניים מקוונים, עובדים בחברה כמה פסיכולוגים, בוגרי מגמה תעסוקתית, קלינית, בראש הצוות הד"ר מירב חמי, מרצה בתחום הפסיכומטריקה, ועדיין, במרבית המכרזים אנחנו לא עוברים את תנאי הסף למרות שיש לנו כבר מאות אלפי נבחנים, למעלה מ 1,500 לקוחות במגוון עצום של תחומי עיסוק ובכללן מהגדולות במשק בנוסף ליכולות גבוהות וייחודיות שאין למתחרים שלנו, יש לנו מוצר מצויין ונשמח להעמידו לבחינה והשוואה מכל בחינה שהיא, דרישות הסף מותירות אותנו מחוץ לתחרות וזה הפסד שלנו, של המועמדים ושל בעלי המכרז.
תבחנו את המוצר ויתרונותיו
מדוע שלא נעמיד את תנאי הסף הללו כשאנו בוחנים בראש וראשונה את המוצר עצמו? למשל:
1. שלחברה המפתחת ומתחזקת יהיה תקן של אבטחת איכות (ISO-9001).
2. שלחברה המפתחת ומתחזקת יהיה תקן של אבטחת מידע (ISO-27001).
3. שמפתח/ת המבחנים עצמם הינו/ה פסיכולוג/ית מומחה/ית בוגר/ת המגמה התעסוקתית או פסיכולוג/ית, ד"ר בוגר/ת המגמה התעסוקתית.
4. שהמוצר יהיה נגיש במגוון התקנים (למשל טלפונים ניידים) ולא רק למחשבים נייחים.
5. מבחני היקף הוגנים שאינם מקבעים יתרון שרירותי כגון ניסיון קודם בגוף זה או אחר וכך יזכו במכרז הזה שוב ושוב ושוב עד לסוף הימים?
6. מבחני תוקף, הכי פשוט, הכי בסיסי כמו שעשו פייזר ומודרנה.
7. שמערכת המבחנים תהיה מבוססת על מבחנים רנדומליים או אדפטיביים, ללא העדפה בלתי מקצועית למערכת אדפטיבית.
8. ועוד ועוד, ראו יתרונות המערכת.
לסיכום
מדובר בתנאי סף מפלים המשמרים חברות וותיקות, נעדרות חדשנות ותחרותיות באמצעות חוקים ורגולציה המשרתת אותן ורק אותן.
גבריאל אדם, מנכ"ל לוגיפס.
נשמח לשמוע מה דעתך!