ההיסטוריה של הייעוץ התעסוקתי: מהעבר ועד ללוגיפס
הייעוץ התעסוקתי הוא תחום שהתפתח במאה השנים האחרונות במטרה לסייע לאנשים למצוא את דרכם בעולם העבודה. עם הזמן, התחום התפתח ועבר שינויים בהתאם להתפתחויות חברתיות, כלכליות וטכנולוגיות. התחום התחיל מעקרונות בסיסיים ולאחר מכן התבסס מדעית, מבחינה תיאורטית ואמפירית.
התחלת הדרך: ראשיתו של הייעוץ התעסוקתי
תחום הייעוץ התעסוקתי צמח בתחילת המאה ה-20 בעקבות השינויים הכלכליים והחברתיים של המהפכה התעשייתית. עד לתקופה זו, מרבית האנשים השתלבו בעבודות לפי המסורת המשפחתית או הזדמנויות מקומיות. עם המעבר לתעשייה ולמגוון מקצועות חדש, עלתה השאלה כיצד ניתן להתאים אנשים למקצועות שבהם יוכלו להצליח (Herr, 2001).
אבי התחום, שהקים בראשית המאה ה-20 את המרכז הראשון להכוונה וייעוץ תעסוקתי, הוא פרנק פרסונס (Frank Parsons). פרסונס, שחיפש דרכים למנוע טעויות בבחירת מקצוע כתב: "הבן את עצמך, למד את הסביבה, ומתוך כך השתמש בהגיון לבחירת עיסוק מקצועי", משפט זה מתאר מודל של שלושה שלבים עיקריים בבחירת מקצוע:
- הבנת הפרט – זיהוי כישורים אישיים, יכולות, תחומי עניין, נטיות, מגבלות, תכונות וערכים של הפרט.
- ניתוח דרישות השוק – בחינת המקצועות הקיימים והמאפיינים שלהם.
- התאמה בין השניים – מציאת חיבור בין האדם לבין תחום עיסוק שמתאים לו.
מודל זה מהווה את הבסיס לייעוץ התעסוקתי עד היום, ומהווה בסיס לתיאוריות נוספות בתחום (O'Brien, 2001).
המשך התפתחות התחום של ייעוץ תעסוקתי
תחום הייעוץ התעסוקתי המשיך להתפתח, כאשר כל תאוריה שנוספה תרמה להבנה מעמיקה יותר של החיבור בין האדם לתחום התעסוקתי ולתפקיד הייעוץ.
דונלד סופר (Donald E Super) בתיאורית שלבי החיים ומרחב החיים (Super's Life Span, Life Space Theory) (1953, ובהמשך בשנות ה-80 וה-90) טען כי הזהות המקצועית של האדם נבנית ומשתנה לאורך החיים, כשם שהתפיסה העצמית של האדם מתפתחת ומשתנה, ולכן הבחירה בעיסוק מקצועי היא לא חד פעמית ונקודתית. לפי סופר קיימים חמישה שלבים במודל: צמיחה (Growth), חקירה (Exploration), ביסוס (Establishment), שימור (Maintenance) ודעיכה (Disengagement). כאשר תחילת הזהות המקצועית מתחילה להתפתח בילדות כשהילד מתחיל להבין מה הנטיות והערכים שלו, לפתח דימוי עצמי ותחושת מסוגלות. לאחר מכן יש שלב של מחקר והתנסות תעסוקתית שבסופם יש תחילה של התבססות והתמקצעות שיש לפתח ולשמר עד שלב הפרישה. לפי סופר תפקיד היועץ הוא ללוות את האדם לאורך שלבי ההתפתחות המקצועיים ולעזור לו להבין את התהליך המקצועי שהוא עובר (Hartung, 2013).
ג'ון הולנד (John L. Holland) פיתח את מודל הטיפוסים התעסוקתיים (Holland Occupational Themes) (1959), שהוא אחד מהמודלים החשובים והמשפיעים ביותר בתחום של ייעוץ תעסוקתי, ומהווה בסיס למבחני התאמה מקצועית בכל העולם. הולנד טען שקיימים שישה סוגי טיפוסים אישיותיים: ביצועי, חקרני, אומנותי, חברתי, יזמי ומנהלתי (RIASEC), שעל פיהם ניתן להתאים בין האדם לתחום התעסוקתי שמתאים לו (להרחבה), (Holland, 1997).
ג'ון קרומבולץ (John D. Krumboltz) בתיאורית הלמידה החברתית של הקרירה (Social Learning Theory of Career) (1979) ובתיאורית המקריות המתוכננת (The planned happenstance theory) (1999) טען שהבחירה המקצועית של האדם היא תוצר של אינספור חוויות למידה, מתוכננות ולא מתוכננות, שצבר לאורך החיים, ולא של התאמה אישיותית לסביבת העבודה. הוא טען שלא כל אירועי החיים ניתנים לתכנון, ולכן חשוב לטפח פתיחות להזדמנויות בלתי צפויות, לפתוח את הראש ולנצל אירועים ומצבים אקראיים לפיתוח כיוונים מקצועיים חדשים. הוא קרא לאנשים "ללמוד לאהוב את מה שהם עושים", ולא רק לחפש את מה שהם "נועדו לעשות". וראה בייעוץ התעסוקתי מסגרת לעזור לנועץ לפתוח את הראש ולפתח מיומנויות של קבלת החלטות, גמישות ודינמיות, כך שיוכלו להתמודד עם שינויים בלתי צפויים בעולם העבודה (Krumboltz , 1976; Krumboltz, 1999)
לינדה גוטפרדסון (Linda Gottfredson) בתיאורית התיחום והפשרה (Gottfredson’s Theory of Circumscription and Compromise) (1981) בחנה כיצד תהליכי ההתפתחות בילדות משפיעים על בחירת הקריירה העתידית. היא טענה כי ילדים אינם מונעים רק מהעדפות אישיות, אלא גם ממגבלות חברתיות ותפיסות לגבי מגדר, מעמד חברתי ויכולות אישיות, אשר מעצבות את מה שהם תופסים כ"מתאים" או "לא מתאים" עבורם. על פי התיאוריה, תהליך הבחירה התעסוקתית כולל שני שלבים עיקריים: צמצום הדרגתי של אפשרויות הקריירה - שבו ילדים שוללים מקצועות שנתפסים כלא מתאימים לתפיסת העצמי שלהם, ופשרה - שמשמעותה ויתור על העדפה אידיאלית לטובת אפשרות ריאלית יותר בשל מגבלות כמו זמינות תעסוקתית או דרישות השכלה. גוטפרדסון ראתה בייעוץ מסגרת לעזור לנועץ לפתח מודעות לעצמם, לנטיות שלהם ורצונותיהם, ולזהות תהליכי צמצום ופשרה בין היתר על ידי חשיפה למגוון רחב של מקצועות עדכניים (Gottfredson, 2002).
ייעוץ תעסוקתי בעידן המודרני
תחום הייעוץ התעסוקתי התפתח והתבסס מחקרית לאורך השנים. בלוגיפס (Logipass) פותחה מערכת הכוונה מקצועית, מבוססת
מחקר,
שמביאה את עקרונות הייעוץ התעסוקתי לעולם הדיגיטלי. המערכת מאפשרת למשתמשים לעבור ייעוץ תעסוקתי על בסיס מודלים מבוססים
מחקרית, לזהות את כישוריהם ונטיותיהם, ולהיחשף למגוון רחב ועדכני של אפשרויות תעסוקתית בהתאמה אישית. באמצעות שילוב של
טכנולוגיות מתקדמות, לוגיפס מציעה תהליך ייעוץ עצמי נגיש, יעיל ומותאם אישית, המסייע לכל אדם לקבל החלטות מקצועיות
מושכלות, בהתאם לעקרונות המחקר והפרקטיקה העדכניים ביותר בעולם הייעוץ התעסוקתי.
נכתב ע"י: אורפז טובול
References:
- Gottfredson, L. S. (2002). Gottfredson’s theory of circumscription, compromise, and self-creation. In D. Brown (Ed.), Career choice and development (4th ed., pp. 85-148). San Francisco: Jossey-Bass.
- Hartung, P. J. (2013). The life-span, life-space theory of careers. Career development and counseling: Putting theory and research to work, 2, 83-113.
- Herr, E. L. (2001). Career development and its practice: A historical perspective. The Career Development Quarterly, 49(3), 196-211.
- Holland, J. L. (1997). Making vocational choices: A theory of vocational personalities and work environments (3rd ed.). Odessa, FL: Psychological Assessment Resources.
- Krumboltz, J. D. (1999). Planned happenstance: Constructing unexpected career opportunities. Journal of Counseling & Development, 77(2), 115-124.
- Krumboltz, J. D., Mitchell, A. M., & Jones, G. B. (1976). A social learning theory of career selection. The Counseling Psychologist, 6(1), 71-81.
- O'Brien, K. M. (2001). The legacy of Parsons: Career counselors and vocational psychologists as agents of social change. The career development quarterly, 50(1), 66-76.
- Super, D. E. (1980). A life-span, life-space approach to career development. Journal of vocational behavior, 16(3), 282-298.
נשמח לשמוע מה דעתך!
ללוגיפס עשרות מאמרים מעניינים נוספים העוסקים
בסוגיות של מבדקי והכוונה מקצועית.