שתיקת העובדים

בעיון בספרות לגבי מעורבות העובדים בארגון, תמיד מתייחסים  להשמעת "קול" העובד כאפשרות שניתנת, או שלא ניתנת, על ידי ההנהלה. עולה השאלה האם עובד ירצה להשמיע את קולו? איזו חשיבות הוא מייחס להשמעת הקול שלו כבסיס לעבודה משותפת?

כיום רוב הארגונים, מבססים מנגנונים שתפקידם לשלב את העובדים בתהליך קבלת ההחלטות. השתתפות העובדים בהחלטות הארגון, היא מפתח להצלחת ושגשוג הארגון. מצדו של הארגון, הידע הפנימי המדויק של העובד- מאפשר התייעלות פנימית, והעובד, המרגיש כי שומעים אותו, ירגיש מסופק יותר ובעל מוטיבציה להמשיך לעבוד בארגון.

 Timming, A. R., & Johnstone, S. (2015)

בעוד ההנהלה מעצבת את המנגנונים של קול העובד, לעובדים ישנה בחירה האם וכמה להשתמש במנגנונים אלו. העובד יכול לבחור שלא לחלוק מידע הנמצא ברשותו- ובכך להישאר בשתיקה. חשוב להסביר כי מושג ה"שתיקה" לא כולל כשל בהעברת המידע או הרגשה שאין מה לומר, אלא בחירה אקטיבית של העובד לעצור רעיונות, מידע ודעות רלוונטית לשיפור העבודה והארגון.  

שתיקה יכולה להיווצר מאסטרטגיה פנימית של "הימנעות מסיכון" אך יש מגוון הסברים כמו התנהגות עבריינית משרדית, חשש לפגוע במעמדו המשרדי וכן חוסר ביטחון עצמי. כמו כן, עובדים יכולים לבחור שלא לדבר על נושאים מסוימים ולא על אחרים. לרוב הבחירה מתבססת על המידה בה הקול תומך או מאתגר את הסטטוס-קוו הארגוני.

זאת ועוד, נמצא כי ישנם מבני אישיות מסוימים אשר יכולים לקדם את הקול או למנוע ממנו לצאת. וכי ההחלטה לדבר או להישאר בשתיקה קשורה למבנים פנימיים של האישיות, כמו גם בסביבתו החיצונית של הארגון.

ההתמקדות במבנה האישיות האוטוריטרית החל בשאלה שעלתה בסוף מלחמת העולם השנייה - כיצד ניתן להסביר את הסיבולת הנפשית של האזרחים שהיו תחת שלטון היטלר או מוסליני? החוקר אדורנו ושותפיו, הציעו כי קיים מבנה אישיותי או סינדרום המופעל תחת שלטון לא דמוקרטי ויוצר אמון עיוור וחוסר התנגדות לסמכות.

Timming, A. R., & Johnstone, S. (2015)

הם בדקו ומצאו כי מבנה האישיות האוטוריטרית מורכב מתשעה ממדים, וביניהם דבקות נוקשה בערכי מעמד הביניים, כניעה מוחלטת לסמכות ולמדינה וכן כעס וחוסר קבלה של כל אדם המביע דעה שונה מהממשלה.

ממדים אלו היוו בהמשך את אבני היסוד מהן נבנה סולם ה-F(Fascism) scale, הבוחן נטיות אנטי-דמוקרטיות ברמת האישיות. מוערך כי נבדקים בעלי ניקוד גבוה בכל אחד ממדי הסולם , יהיו בעלי מבנה אישיות אנטי-דמוקרטי. ניקוד נמוך בכל אחת מהקטגוריות יחליש את מבנה האישיות ויעלה את ערך החשיבה הסובייקטיבית.

השאלה המרכזית שעלתה אצל אדורנו ושותפיו הייתה - אם תאוריית האישיות האוטוריטרית מהווה תאוריה פוליטית העוסקת בטיפוסים טהורים, כיצד ייראה האדם בעל מבנה אישיות שכזה בתוך ארגון?

ענה אדורנו ואמר כי אדם זה יהיה "איש הארגון" , “company man”, אדם אשר מסתכל על העולם דרך משקפי הארגון. ערכיו הם ערכי הארגון , וכל פעולה שהוא עושה הינה למען האינטרסים של הארגון, אחרת הוא לא יעבוד עבורו. בנוסף, עקב נטיותיו האנטי-דמוקרטיות, "איש הארגון" יידחה את הרעיון של מעורבות עובדים בתהליך קבלת ההחלטות מתוך עיקרון.

לסיכום, יש כמה סוגים של מבני אישיות. מבנה האישיות האישי שלנו משפיע על איך נתנהג, ומסתבר שאפילו עד כמה נאמר  😊

רוצים להבין יותר מה המבנה שלכם מסמל?

עכשיו יותר פשוט מתמיד- https://logipass.net/

Timming, A. R., & Johnstone, S. (2015). Employee silence and the authoritarian personality: A political psychology of workplace democracy. International Journal of Organizational Analysis, 23(1), 154-171.‏