האם העיצוב המרחבי של המשרד מתאים לאישיות שלך?

העולם התעסוקתי מורכב מארגונים רבים הנבדלים בעשייתם ובמטרתם, אך לכולם מכנה משותף- המשרד, אותו חלל אליו מגיעים על מנת לבצע משימות ולקדם תהליכים. ההחלטה כיצד ייראה העיצוב המרחבי של המשרד, נבדלת בין הארגונים ובין סוג העבודה המתבצעת.- בין אם המשרד הוא אישי ודמוי קובייה, או שחולקים אותו עם אנשים נוספים, בין אם הוא בעל גבולות ברורים, או חסר גבולות, כמו משרד המרחב-הפתוח, או שמיקומו משתנה מדי יום. במאמר זה, ננסה לברר מהי השפעתו של העיצוב המרחבי של המשרד, על ההישגים ותחושות העובדים?

העידן שלנו מאופיין בשינוי תפישתי במושג ה-"עבודה". מעבודה מבוססת כוח-פיזי, לעבודה מבוססת-ידע. ניתן להבחין בשינויים אלו, על ידי התרחבות מושג "המשרד"-  המושג "משרד וירטואלי", עבודה מהבית או התפתחותו של ה"משרד הפתוח"- חלל עבודה משותף לצוות ולהנהלה כאחד. מונחים אלו נכנסים אל שוק העבודה ואל הז'רגון התעסוקתי שלנו כאחד.

העיסוק בעיצוב המרחבי של המשרד והשפעתו החל כבר במחקר שנעשה ב1983, על ידי מורו ומק'קלורי. במחקר נמצא כי משרדים בהם השולחנות נמצאים מול הקיר, נתפשים כמעסיקים אנשים יותר חברותיים ואקסטרוברטיים, מאשר משרדים בהם השולחנות קרובים וצפופים כקובייה.

(McElroy, J. C., Morrow, P. C., & Ackerman, R. J. (1983

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, המשיכו ובדקו את הקשר בין רמת הפרטיות, הסיפוק מהעבודה, ורמות הסחות הדעת בתוך סוגים שונים של חללי עבודה.- נמצא כי משרד הבנוי כ"חלל פתוח" (open space )- ללא קירות או גבולות מלבד אלו המבנים את הבניין, מוריד את רמת הפרטיות שמרגיש העובד ומפחית סיפוק מהעבודה. לא נמצאה השפעה ברורה של עיצוב המשרד הפתוח על תפוקת העובדים, אך יש אומרים כי חלוקת המשרד עם אנשים נוספים משפרת את התקשורת הבין-משרדית ובכך אמורה להעלות את ההישגיות.

לעומת זאת, עבודה במשרדי קובייה, שומרת על רמת פרטיות גבוהה ונמצאה כמפחיתה את אחוזי החולי במשרד, בעיקר מחלת השפעת, ומעלה את דירוג הבריאות הפיזית של העובדים. אף מבחינת תחושת הסיפוק מהעבודה, נמצא כי אנשים העובדים במשרדי- קובייה, מדווחים על רמות סיפוק גבוהות זאת לעומת אנשים העובדים במשרד משותף או בחלל-פתוח.

 Kim J, de Dear R (2013) Workspace satisfaction: The privacy-communication trade-off in open-plan offices. Journal of Environmental Psychology 36: 18–26

כאשר נבדקה רמת הסחת הדעת בעבודה, נמצא כי אנשים העובדים במשרדי חלל-פתוח, בהשוואה לאלו העובדים בקובייה או "גמישים" (ללא שולחן קבוע- "שיטת השולחן החם"), דיווחו על רמות גבוהות יותר של הסחות דעת, בעוד עובדים במשרד משותף ובמשרדי-קובייה דיווחו על רמת ריכוז גבוהה שבתורה השפיעה על תחושת הפרודוקטיביות. 

נתון מפתיע עלה במחקרם של סדיג'[1] ושות', אשר בדקו את הקשר בין סוג המשרד וסוג המטלה. במחקרם נמצא כי כאשר ניתנה מטלה מורכבת- רמת הסחת הדעת והעומס הקוגניטיבי הגבוהה ביותר הגיעה ממשתתפים אשר יושבים במשרדים של חלל-פתוח או משרד משותף ולאחריהם משרד "גמיש". לעומתם, משתתפים אשר עבדו במשרד קובייה דיווחו כי רמת המורכבות של המשימה לא שינתה את מידת העומס- הקוגניטיבי ולא השפיעה על רמת הסחת הדעת שחשו העובדים.

איך צורת המשרד קשורה לאישיות העובד?

עלתה השאלה, האם צורת המשרד אופיינית לסוג אישיות מסוים? התשובה אינה ברורה. במחקר שנעשה על ידי מק'קוסטר[2], נחקר הקשר בין תכונות אישיות וצורת המשרדים-הפתוחים. במחקר נמצא כי אנשים בעלי ניקוד גבוה בתכונה האקסטרוברטית, הסכמה או מודעות, דיווחו על סיפוק גבוה מהאקלים התקשורתי והמשוב האישי באווירת המשרד-הפתוח, מאשר אלו שניקודם היה נמוך בכל אחת מתכונות האישיות הנ"ל. 

בנוסף, עובדים בעלי ניקוד גבוה של מודעות, דיווחו על סיפוק גבוה מאופן התקשורת עם המעסיק באווירה של משרד-פתוח. אולם, כאמור, מחקר זה נעשה רק על עובדים במשרדים-פתוחים ולכן אינו משקף את התמונה הכוללת של השפעת סוגי המשרדים.

מחקר נוסף של סדיג' ושות (2016), בדק את רמת הסחת הדעת, סיפוק תעסוקתי והשיגים בעבודה בהקשר לתכונות האישיות המבוססות על המודל המחומש (BIG 5) , וסוגי המשרדים (משרד קובייה, משרד משותף, חלל פתוח וגמיש). במחקר השתתפו 1205 משתתפים העובדים בחמישה ארגונים שונים, מהמגזר הפרטי והעסקי כאחד.

בקשר בין סוג המשרד והסחת דעת, נמצא כי בהשוואה לעובדים הנמצאים במשרד-קובייה, אלו הנמצאים במשרד משותף, פתוח או גמיש דיווחו על רמות גבוהות יותר של הסחת דעת. בהקשר לתחושת סיפוק מעבודה- סוג המשרד לא נמצא קשור לתחושת סיפוק מעבודה.

בקשר בין תכונות המודל המחומש והסחת דעת, נמצא כי משתתפים בעלי ניקוד גבוה בהסכמה ופתיחות לחוויה, ובעלי ניקוד נמוך ביציבות רגשית, דיווחו על רמת הסחת דעת גבוהה. בהקשר לתחושת סיפוק מעבודה- אנשים בעלי ניקוד גבוה יותר ביציבות רגשית ומודעות דיווחו על סיפוק גבוה יותר מהעבודה. 

בקשר בין סוג המשרד והמודל המחומש, נמצא כי ניקוד גבוה בתכונת המודעות ועבודה במשרד-קובייה מעלה את רמת הסיפוק מהעבודה, יותר מאשר עובדים הנמצאים בסוגי משרדים אחרים. עוד נמצא כי ניקוד גבוה בתכונת היציבות הרגשית ניבאה סיפוק גבוה מהעבודה ללא קשר לסוג המשרד.  

לסיכום, סגנון שונה של המרחב המשרדי משפיע על אחוז התפקוד בעבודה, רמת הסחות הדעת, הפרטיות והתמונה עוד רחבה. יש להמשיך ולחקור,-,אולם מעניין לחשוב על התנאים בהם אישיות מסוימת תפרח ותעלה את רמת התפוקה שלה ובאילו תנאים לא יקרה הדבר. מחקר זה ואחרים כמותו פותחים את המודעות לגבי ההשפעה והקשר בין המסגרת החיצונית בה אנו עובדים, ותכונות האישיות אשר אנו מביאים איתנו אל תהליך העבודה.  

ספרו לנו איך אתם במרגישים במשרד בו אתם עובדים?
מהו המרחב המשרדי האידיאלי לאישיותכם? מדוע?

מאת: דניאל דנינו.

McElroy, J. C., Morrow, P. C., & Ackerman, R. J. (1983). Personality and interior office design: Exploring the accuracy of visitor attributions. Journal of Applied Psychology, 68(3), 541.‏

Seddigh, A., Berntson, E., Platts, L. G., & Westerlund, H. (2016). Does personality have a different impact on self-rated distraction, job satisfaction, and job performance in different office types?. PloS one, 11(5), e0155295.‏

[1] Seddigh A, Berntson E, Bodin Danielson C, Westerlund H (2014) Concentration requirements modify the effect of office type on indicators of health and performance. Journal of Environmental Psychology 38: 167–174.

[2] McCusker JA (2002) Individuals and open space office design: The relationship between personality and satisfaction in an open space work environment. 1076 p.