עבודת צוות
"כשרון מנצח משחקים, עבודת צוות ואינטליגנציה לוקחות אליפות".(מייקל ג'ורדן)
בעולמנו הטכנולוגי היום ,השופע תחרותיות ,צורת העבודה הרווחת בהתנהלות מול אתגרים הינה, עבודה בצוות. הרעיון מאחורי עבודה בצוות הוא שמירה על מוטיבציה, תמיכה הדדית אחד בשני, ושמירה על מתח ותחרות בריאה על מנת לפתח תחושת הישגיות ורצון לעמוד ביעדים. למרות שהשימוש בצוותים הוא לא רעיון חדש, הדרישה להרכבת צוות בעל אפקטיביות גבוהה וסינכרוניות בתפקודו, ממשיכה להעלות שאלות רלוונטיות עד היום כמו - מה מרכיב צוות טוב? מהו המאזן הנכון בין כישורים לתכונות האישיות ההופכות צוות למקצועי ובעל יכולת משימתית גבוהה? כיצד שומרים על מוטיבציה גבוהה והנעה לפעולה?
בניסיון לענות על שאלות אלו ואחרות, החוקרים דריסקל וסאלאס (1992) החלו לחקור את הנושא של מרכיבי האישיות של האינדיבידואל והשפעתם על ביצועי הצוות. אולם, מחקרם הועבר בתנאי מעבדה (חדר סטרילי) ולא דימה את סביבת העבודה בצורה מדויקת. זאת ועוד, עד לשנים האחרונות, מחקרים רבים שבחנו את מערכת היחסים בין אישיות ואפקטיביות קבוצתית הניבו תוצאות לא משמעיות וזאת עקב חוסר הסכמה בסיסי על עצם הגדרת אישיות ואופן מדידתה שיצרו לרוב חפיפות בניסויים ובתוצאות.
התפתחותו של מודל ה-BIG 5 ,מודל המחלק תכונות אישיות לחמש תכונות ליבה, (דוח לדוגמה:
https://logipass.net/reports?tab=6) אפשרה יצירה של מסגרת מושגים אוניברסלית, המבוססת על שפה משותפת ומובנת, ותוצאות מקובלות בעולם המחקרי. מחקרים רבים החלו להשתמש במודל הביג 5 כשילדה טרמינולוגית בניסויים הבודקים אישיות, ומרחב ניסויי ברור החל להיבנות.
לאחר שהובהרה דרך הבדיקה של אישיות האינדיבידואל עלתה השאלה החשובה- כיצד מודדים תכונות אישיות בתוך צוות?
במחקרם של ניומן,ווגנר וכריסטיאנסן (1999), נבדקו תכונות קבוצתיות על ידי שני ממדים אישיותיים המתקיימים בתוך צוות. הממד הראשון, TPE - team personality elevation, פירושו הרמה הממוצעת של צוות בתכונה מסוימת או סט של תכונות. לדוגמה, רמת TPE גבוהה של מוחצנות, משמעותה כי ריכוז תכונת המוחצנות של הצוות כיחידה הוא גבוה. כלומר, אנשים יהיו חברותיים, דברניים ואסרטיביים. יש לשים לב כי זה לא אומר שכל חברי הצוות הם בעלי רמה אחידה בתכונת המוחצנות, אלא, הממוצע המשותף הוא גבוה ומורכב מאנשים בעלי רמות שונות של אותה התכונה.
ממד נוסף הבודק תכונות אישיות בצוות הוא, TPD- team personality diversity, גיוון אישיותי צוותי. צוותים המקבלים ניקוד גבוה בTPD מתוארים כהטרוגניים (מגוונים), בעוד צוותים בעלי ניקוד נמוך ב-TPD ,מאופיינים בהומוגניות (אחידות). גם כאן נסייג ונאמר כי הניקוד הגבוה והנמוך לא הופך את הצוות לטוב יותר או פחות, והרכב התכונות שיאפשר את התפוקה הגבוהה ביותר תלוי במהות וסוג המשימה.
לדוגמה - צוות בעל ניקוד גבוה של הומוגניות- יאופיין בחשיבה דומה וכך גם יתקשר ביתר קלות, יהיה יותר מסונכרן ויהיה בעל מוטיבציה גבוהה לעבוד יחד. חברי צוות הומוגניים במחשבתם מניחים את אותה רמה של אחריות לעבודה שיש לבצע, וזה בתורו יעלה את רמת התפוקה. מאידך, צוות המאופיין ביותר הטרוגניות, יניב יותר יכולת יצירתית ויכניס ספק חשוב לצורך עבודה אותנטית, שואלת ומודעת לעצמה.
היתרון של צוות הטרוגני הנו בהרכב התכונות הייחודיות אותן כל חבר צוות מביא לפרויקט. יתרון נוסף מתייחס אל חלוקת התפקידים בתוך צוות- בתוך צוות הטרוגני חלוקת התפקידים תהיה יותר מותאמת על פי התכונות השונות וההיררכיה הקיימות בצוות. ישנם אנשים שמרגישים בנוח להנהיג וישנם אנשים שמעדיפים לקחת תפקידים משניים יותר בתוך הקבוצה. הגיוון חשוב וזאת משום שצוות הומוגני לחלוטין בו כולם מוחצנים, יכול ליצור מצב של מאבקי-כוחות ודווקא להוריד את רמת התפוקה, או להפך, צוות הומוגני בו כל חברי הצוות מופנמים ייצור ריק של מנהיגות.
מבחינה אמפירית, ישנה הסכמה מועטה על אילו תכונות ספציפיות משפיעות על תוצאות הצוות בצורה הגבוהה ביותר. נקודה חשובה שיש להתחשב בה כאשר בודקים תכונות בתוך צוות היא "סוג המשימה". ארגונים שונים מייצרים מוצרים שונים והשימוש בעבודת צוות נעשה לכל אורך "חיי המוצר"- החל מהעלאת הרעיון ועד הסידור במדף. כל צוות מקבל סוג משימה אחר המשפיע בצורה שונה על הרכבי התכונות של הצוותים המביאים לתפוקה גבוה. לדוגמה, משימה שמטרתה להעלות את אחוז המכירות תייצר מעגל תכונות שונה מאשר משימה קוגניטיבית שמטרתה להעלות מודעות. צוות המוכר מוצר יצטרך רמות גבוהות של מוחצנות והסכמה מאשר צוות המפתח מוצר, שם יצטרך יותר פתיחות לחוויה וחשיבה מודעת.
במחקר שנעשה על ידי ניומן ושות' (1999), בארצות הברית, נבדקו 82 צוותים בני ארבעה אנשים בצוות. בניסוי אף נעשתה חלוקה של הצוותים על פי שלוש סוגי משימות- חברתית (לגשת ולברך לקוחות) , שכנוע (משא ומתן של סדרי עדיפויות עם אחרים), לוגית (לספור, לברור, להדביק ולשים במלאי).
בניסוי נמצא כי אפקטיביות הצוות יותר גבוהה כאשר רמת הPTD גבוהה, כלומר, האישיות של חברי הצוות מגוונת וכל חבר תורם תרומה ייחודית לצוות. בנוסף, כאשר נבדקו תכונות "מוחצנות" ו"יציבות רגשית", תכונות המתקשרות למנהיגות, נמצא כי צוותים "מגוונים" מתפקדים בצורה יותר יעילה מאשר צוותים "הומוגניים" בתכונות אלו, וזאת עקב חלוקת תפקידים נוחה בתוך הקבוצה.
כאשר הסתכלו על סוגי המשימות השונות נמצא כי משימה הדורשת יחסי-גומלין בצוות (הדדיות), לעומת משימות יחידניות (עבודה לבד) מעלה את הצורך בתכונות של קבלה ותקשורת, וזאת משום וחברי הצוות נדרשים לתקשר בצורה תדירה על מנת להשלים את המשימה. בדומה לזה, משימות הדורשות שכנוע ומשא ומתן, ידרשו תכונות של יכולת יצירת קשר ושיתוף פעולה עם חברי צוות אחר.
לסיכום, בעבודת צוות יש יתרונות וחסרונות אולם על מנת להגיע לתוצאות מדויקות ישנה אפשרות להסתכל על התכונות של אנשי הצוות ומה יוצרת הסינרגיה ביניהם. נסייג ונאמר שוב כי הרכב התכונות שיביא לתפוקה הגבוהה ביותר תלוי בסוג העבודה, סוג המוצר וטיב התקשורת הנדרשת בתוך הצוות.
רוצים להמשיך לחקור בעצמכם? חברת לוגיפס מאפשרת קבלת תמונה מלאה יותר של כישורים ושל תכונות אישיות, כדי שתבינו מי אתם בתוך הצוות או איזה אדם אתם מחפשים שיהיה חלק ממנו.
Barrick, M. R., Stewart, G. L., Neubert, M. J., & Mount, M. K. (1998). Relating member ability and personality to work-team processes and team effectiveness. Journal of applied psychology, 83(3), 377.
Neuman, G. A., Wagner, S. H., & Christiansen, N. D. (1999). The relationship between work-team personality composition and the job performance of teams. Group & Organization Management, 24(1), 28-45.
מאת: דניאל דנינו
